משחק אימון

מנצ'סטר יונייטד – בלקבורן, פרמייר ליג, מח' 15

המחזור ה 15 מציב בפנינו תמונת מצב מרתקת בצמרת הליגה. יונייטד וצ'לסי צמודות וארסנל שמנצחת קודם את אסטון וילה עוברת אותן בטבלה. לפני ארבעת משחקי חג המולד (26/12-4/1) צפויים שלושה משחקי ליגה בהם פוגשת יונייטד גם את ארסנל וגם את צ'לסי. יונייטד, גם אם לא מפרקת את יריבותיה, משתפרת ומתחזקת משבוע לשבוע ומישהו שם דאג שפציעות ושערוריות יהוו בעיה בערך עד תקופת הזמן הזו. לכן, אני מאוד אופטימי וחושב שאנחנו בדרך הנכונה לעונה מאוד מעניינת וטובה.

לילה קר מאוד של סוף נובמבר במנצ'סטר. יונייטד פוגשת קבוצה לוחמנית בכושר מצוין. בלקבורן לפנינו, עם 4-5-1. אלרדייס מעבה מאוד את הקישור האחורי מציגה הרכב צפוף וקשוח שינסה בכל הכוח לעצור את הנעת הכדור של יונייטד. שני הקשרים באגפים, דיוף ואמרטון, צריכים לייצר חוליה התקפית של שלושה חלוצים כאשר בלקבורן יוצאת קדימה.

יונייטד יכולה להיות רגועה לפחות עד פברואר מגזרת הצ'מפיונס, עולה למחזור 15 כשהיא בלתי מנוצחת מפתיחת העונה. פרגוסון ב 4-4-2  כשאנדרסון, שבגיל 22 עדיין מחפש את הפריצה המשמעותית שלו פותח לצד קאריק במרכז הקישור. אנדרסון מוסר פחות טוב מסקולס וגם מתקל פחות, אך יש לו קצב רצחני, כדרור טוב, והוא לוחץ טוב את שחקני היריב. דימיטאר "תרד לספסל" ברבאטוב פותח לצד רוני שעלה כמחליף במחזור הקודם מול וויגאן.

התחושה שלי היא שאלרדייס לא העריך נכונה את הכושר שנמצאים בו שחקני היונייטד. חוליית הגנה יציבה וחזקה, פארק לא נגמר, ורוני וברבאטוב משתפים פעולה מצויין. לא ברור איך עולה בלקבורן כל כך רכה בהגנה. חמישה שחקני קישור ועוד ארבעה שחקני הגנה היו אמורים ליצור צפיפות אדירה ולהפריע ליונייטד להעביר את הכדור מהקישור להתקפה.

ההגבהה של נאני בשער הראשון היתה הגבהה רגילה לכל דבר. מה שיוצר את השער זה מיקום מעולה של החלוצים. רוני מקדים את הבלם שלו, מחליק את הכדור בראש וברבאטוב מתמתח היטב כדי להקדים את הבלם שלו ולדחוק פנימה.

השער לא מוציא את בלקבורן מהמשחק ומתפתח משחק מעניין בדקות האלו. חמשת הקשרים של בלקבורן יכולים לייצר מסה של שחקנים בחלק הקדמי, ולנצל את היתרון המספרי על הקישור של יונייטד אחרי עשר דקות של כדורגל נראה כי מבינים את זה השחקנים של בלקבורן ושולחים הרבה שחקנים קדימה.

אליה וקוץ בה. מדובר בהימור מסוכן. בלקבורן, בפיגור של שער מן הפתיחה שולחים קדימה גם את שחקני הקישור האחורי. כל איבוד כדור מפרק את צפיפות השחקנים שאמורים לגונן על השער וכך נוצר הרבה אוויר 30-40 מטר מהשער של בלקבורן וליונייטד מתפתח משחק קל בחלק הקדמי. השער משתלב בנקודה הזו כשאנדרסון רץ על פני 30 מטר חופשי לגמרי, ומעביר לפארק שכובש אחרי דאבל פס עם רוני.

בכלל, רוני וברבאטוב שיחקו מושלם היום. כל המשחק הם החליפו תפקידים כשאחד תמיד בחוד, והשני מאחוריו, משמש כ"פיבוט" של משחק ההתקפה של יונייטד. גם בשער השלישי של ברבאטוב, הוא מתחיל את ההתקפה, שולח את נאני, ומתמקם ברחבה כדי לכבוש.

 שמתי לב שמשחק ההתקפה של יונייטד היום פחות היה מורכב ממשחק האגפים ויותר ממתפרצות במהירות מסחררת דרך האמצע. היו לכך שני גורמים. רוני ואנדרסון. בכל השבועות כשרוני נעדר לא היה את השחקן שינהל את המשחק 30 מטר מהשער ורוני אחד הטובים בעולם בכל הנוגע לקבלת החלטות בחלק ההתקפי. לכן, כשרוני היה בחופשה מאולצת וממודר מאולד טראפורד, יונייטד מצאה את הפתרונות שלה באגפים, פארק ונאני היו מאוד דומיננטים. אנדרסון לא יכול לשלוח כדורים אלכסוניים על 40 מטר לאגפים כמו סקולס אבל הוא מהיר מאוד ביציאה קדימה. הוא יצר את השער השני, בישל לנאני את השער הרביעי והיה מעורב בכל המתפרצות של היונייטד.

מה נזכור: חגיגת שערים לא גורמת למשחק ההגנה של מנצ'סטר יונייטד להיעלם מעיני. וידיץ' בעל הבית, פרדיננד במיקום נהדר ומרוכז מאוד ומעל כולם במשחק -  רפאל -  שהופך לשחקן ברמה עולמית. הוא בנוי טוב, מהיר וטכני, הרס הרבה התקפות מחד ובילה לא מעט ליד דגל הקרן בצד השני.

מה נשכח: איזה משחק גרוע לאל חדג'י דיוף. אלרדייס היה צריך למקם אותו בחוד ליד רוברטס. באגף שמאל היה מבודד, רפאל הרג אותו. בצד השני, לא עשה מספיק הגנה וכשבר לשחק בצד ימין כבר היה 4-0 יונייטד.

**** אחרי שבועות רבים, יונייטד חוזרת לפסגת הפרמיירליג מה שנותן את האות לאוהדים לזמר את "we shall not be moved" האלמותי. הנה דוגמה. תענוג.