תחושת בטן. יונייטד מעבירה ל"טייס אוטומטי". אני מחכה לרגע הזה בכל עונה, הרגע שבו יונייטד מתייצבת. הסימפטום - משחק ההגנה. עם פרדיננד שחוזר לכושר טוב וסמאלינג שמתחיל להבין את התפקיד שלו (בלם בקבוצת צמרת אירופית) נראה שיונייטד חוזרת להיות אגוז קשה לפיצוח. כאשר זה קורה, כמות הטעויות שעולות לנו בנקודות יורדת משמעותית.
אני אוהב לקרוא לזה "אפקט השעמום". יונייטד מרדימה את המשחק בהנעת כדור הלוך ושוב בין כל שחקני השדה, מתישה את שחקני הלחץ והשמירה האישית של היריבה, והאמת, גם את הצופים. ואז ללא שנרגיש, כדור אחד מוצלח חותך את ההגנה וזה ברשת. שעמום קטלני. ליונייטד מספיקות דקות של תכליתיות בשביל להכריע את המשחקים. זה יכול להיות 20 או 30, ואפילו חמש דקות במשחק כדי לעשות את ההבדל. היריבות? תירקנה דם עד שיכבשו שער.
היתרון הגדול של אפקט השעמום - הוא מתאים לכל שיטת משחק כיוון שהשחקנים של מנצ'סטר מבינים את המשחק. נגד בורסאספור שיחקה יונייטד 4-4-1-1 כאשר פלטשר - מר יעילות - משחק מאחורי החלוץ ומנהל את משחק הלחץ ואחראי על העברת כובד המשחק לחלק האחרון של המגרש. פלטשר מדהים. הבחור פשוט מדבר עם פרגוסון באותה שפה (שניהם סקוטים...). פלטשר שיחק בשלהי העונה שעברה ותחילת הנוכחית בכל תפקיד אפשרי חוץ משוער. תמיד מחוייב. תמיד במיקום הנכון(positioning). מבצע הוראות הגנתיות כשצריך, והיום כששובץ בחלק הקדמי גם כבש. כאשר פלטשר מוחלף פארק משתלב נהדר בשיטת המשחק של היונייטד מאחורי ברבאטוב, ומבשל לאוברטן את השני.
איזה תענוג זה אוברטן. יכול לשחק בכל אחד מעמדות ההתקפה, כולל חלוץ מצויין. אם הפוסט הזה היה נכתב אונליין הייתם קוראים לי אדיוט כי שורות אלו נכתבות באיזור הדקה ה 60 כשאוברטן נשכח בצד שמאל. אבל אז נגמר האויר לבורסאספור
ופארק וסקולס חותכים את ההגנה עם שני בישולים נהדרים.
מילה על בורסאספור - אחלה. הרבה התלהבות, קישור אחורי קשוח, קצב מצויין ביציאה למתפרצות. קצת פחות נאיביות והם שווים לפחות שער. 0 נקודות ו - 0 שערים לא שכנעו את הקהל הטורקי שפשוט לא הפסיק לעודד לרגע, גם בפיגור הם שרים בקולי קולות כאילו אנחנו עוד ב pre-match.
וברבאטוב סיים 90 דקות.
עדכון מהביצה: הפועל שלי פגשה את מכבי חיפה בתחילת השבוע. ואם נשים רגע בצד את העובדה שהפסדנו וגם היה גול דרדלה של בלם ושוער, וגם את העובדה שלא הכרתי שני שליש מההרכב של הפועל, נהניתי מאוד. חבורה של לוחמים עלו על כר הדשא בקריית אליעזר וכמעט הפתיעו. עידו אקסברד חלוץ מצויין עם הרבה נוכחות וחוצפה חיובית, צרפתי עדיין האיש של פתח תקווה במרכז מנהל את המשחק והורס הרבה התקפות של חיפה, וגם הבלמים אדו וגל כהן סה"כ נראו טוב. היה כיף. למה לא כל יום חיפה? חסרה לי המוטיבציה הזו גם נגד עכו ורמת-גן. שבת בטדי מול חיה פצועה. יהיה חם.
אני אוהב לקרוא לזה "אפקט השעמום". יונייטד מרדימה את המשחק בהנעת כדור הלוך ושוב בין כל שחקני השדה, מתישה את שחקני הלחץ והשמירה האישית של היריבה, והאמת, גם את הצופים. ואז ללא שנרגיש, כדור אחד מוצלח חותך את ההגנה וזה ברשת. שעמום קטלני. ליונייטד מספיקות דקות של תכליתיות בשביל להכריע את המשחקים. זה יכול להיות 20 או 30, ואפילו חמש דקות במשחק כדי לעשות את ההבדל. היריבות? תירקנה דם עד שיכבשו שער.
היתרון הגדול של אפקט השעמום - הוא מתאים לכל שיטת משחק כיוון שהשחקנים של מנצ'סטר מבינים את המשחק. נגד בורסאספור שיחקה יונייטד 4-4-1-1 כאשר פלטשר - מר יעילות - משחק מאחורי החלוץ ומנהל את משחק הלחץ ואחראי על העברת כובד המשחק לחלק האחרון של המגרש. פלטשר מדהים. הבחור פשוט מדבר עם פרגוסון באותה שפה (שניהם סקוטים...). פלטשר שיחק בשלהי העונה שעברה ותחילת הנוכחית בכל תפקיד אפשרי חוץ משוער. תמיד מחוייב. תמיד במיקום הנכון(positioning). מבצע הוראות הגנתיות כשצריך, והיום כששובץ בחלק הקדמי גם כבש. כאשר פלטשר מוחלף פארק משתלב נהדר בשיטת המשחק של היונייטד מאחורי ברבאטוב, ומבשל לאוברטן את השני.
איזה תענוג זה אוברטן. יכול לשחק בכל אחד מעמדות ההתקפה, כולל חלוץ מצויין. אם הפוסט הזה היה נכתב אונליין הייתם קוראים לי אדיוט כי שורות אלו נכתבות באיזור הדקה ה 60 כשאוברטן נשכח בצד שמאל. אבל אז נגמר האויר לבורסאספור
ופארק וסקולס חותכים את ההגנה עם שני בישולים נהדרים.
מילה על בורסאספור - אחלה. הרבה התלהבות, קישור אחורי קשוח, קצב מצויין ביציאה למתפרצות. קצת פחות נאיביות והם שווים לפחות שער. 0 נקודות ו - 0 שערים לא שכנעו את הקהל הטורקי שפשוט לא הפסיק לעודד לרגע, גם בפיגור הם שרים בקולי קולות כאילו אנחנו עוד ב pre-match.
וברבאטוב סיים 90 דקות.
עדכון מהביצה: הפועל שלי פגשה את מכבי חיפה בתחילת השבוע. ואם נשים רגע בצד את העובדה שהפסדנו וגם היה גול דרדלה של בלם ושוער, וגם את העובדה שלא הכרתי שני שליש מההרכב של הפועל, נהניתי מאוד. חבורה של לוחמים עלו על כר הדשא בקריית אליעזר וכמעט הפתיעו. עידו אקסברד חלוץ מצויין עם הרבה נוכחות וחוצפה חיובית, צרפתי עדיין האיש של פתח תקווה במרכז מנהל את המשחק והורס הרבה התקפות של חיפה, וגם הבלמים אדו וגל כהן סה"כ נראו טוב. היה כיף. למה לא כל יום חיפה? חסרה לי המוטיבציה הזו גם נגד עכו ורמת-גן. שבת בטדי מול חיה פצועה. יהיה חם.
מברוק חיימון
השבמחק