מנצ'סטר יונייטד - וולבס, פרמייר ליג, מח' 11
יונייטד שוב 4-4-1-1 כמו נגד בורסאספור בצ'מפיונס כאשר שעות ספורות לפני המשחק התברר שאואן הארגריבס, אחרי שנתיים וחצי בחוץ, נמצא ב 11 הראשונים למשחק. הארגריבס משובץ באגף ימין כאשר את הרול של השחקן מאחורי החלוץ ממלא אוברטן המוכשר. במרכז הקישור אושיי ופלטשר כדי לשמור את סקולס לדרבי ברביעי הקרוב.
5 דקות על המגרש ושריר הירך האחורי של רגל שמאל בוגד בהארגריבס. עוד לא הספקנו לראות באיזה כושר הוא נמצא, והוא מוחלף לקול תשואות הקהל. קורע לב. הארגריבס שיחק בפעם האחרונה בגמר הצ'מפיונס של 2008 במוסקבה ומאז לא ראה דשא. למרבה האירוניה, מדובר ב 777 ימים. הקזינו של החיים לא מאיר פנים לאנגלי שכבר נושק לגיל 30. נסיים את פרק הנומרולוגיה היום, 6 בנובמבר, לפני 24(!) שנים. אלכס פרגוסון מחליף את רון אטקינסון כשיונייטד במקום הלפני אחרון בטבלה ומסיים את עונת 86-87 במקום ה 11.
חצי שעה של כדורגל ומתפתח נתון בעייתי, וולבס מחזיקה יותר בכדור. הפתרון של פרגוסון הוא להחליף בין אוברטן לפארק, ושפארק יהיה האיש של יונייטד מתחת להרננדז. צריך להבין שג'ון אושיי לצד פלטשר במרכז הקישור במקום סקולס יוצר שתי בעיות. האחת, חסר האיש שמאפשר את העברת כובד המשחק ל 30 המטר האחרונים של המגרש. איך סקולס עושה זאת? הוא פשוט יודע להסתדר לבדו עם הכדור. שנית, כיוון שאין מוסר מחונן או שחקן טכני כמו סקולס במרכז, נפגעה קשות גיחת המגינים קדימה, שיוצרת עיבוי של שחקנים ברחבה.
אני מניח שלפלטשר היה משחק לא פשוט לצידו של אושיי, היה לו קשה לצאת קדימה והוא עשה זאת מעט מאוד, משאיר את ניהול המשחק בידי פארק. לקראת סיום המחצית פלטשר יוצא קדימה באחת מגיחותיו הבודדות ומייצר התקפה בסיומה פארק, מבצע נהדר את הוראותיו של הסר, וכובש.
המחצית השנייה הייתה במה לשני המאמנים הוותיקים להציג את משנתם בנוגע להתפתחויותיו של המשחק. וולבס שיחקה חלש להחריד, לא החזיקה בכדור ואם לא קארל הנרי במרכז הקישור תופס יום, היינו רואים 2-3 שערים ברשת הזאבים. מיק מקארתי הולך על כל הקופה ומכניס שני חלוצים ועובר ל 4-3-3 מובהק. מה כבר יכול להיות? הוא שואל את עצמו. לבחור יש ביצים. התעוזה הזו משתלמת, לא ייאמן, תוך דקה כשאיבנקס-בלייק שדווקא היה שד אדום קובר את השוויון.
לרגע לא חשבתי שהסר הוותיק ייצא פראייר והוא שולף את סקולס ומאקדה בניסיון להכריע את המשחק. קצב מצויין נהיה למשחק בדקות האלה. יונייטד שולחת כלים כבדים להתקפה, וולבס עם שלושה חלוצים מנסה לעקוץ. כשהכל נראה גמור, דקה לפני סיום תוספת הזמן פארק בנחישות אופיינית עובר שני מגינים תוך הסתננות לרחבה ובועט בשמאל לפינה הקרובה.
זה אקורד הסיום, אך קדמו לו דקות מעניינות מאוד מבחינת היונייטד. החל מהדקה ה 80 השחקנים של מנצ'סטר החליטו שהם מנצחים את המשחק. וולבס עם שלושה חלוצים כלל לא היו יכולים לחשוב על התקפה. המערך של יונייטד הסתובב סביב הרחבה כשהשחקנים מחליפים מיקומים בנחישות ובחיוניות. רוצים לנצח. פלטשר מנסה לחדור מהמרכז עם כדורי עומק (כשסקולס לצידו הוא לא חושש), בראון ואברה חזק בחצי המגרש של וולבס ואפילו וידיץ' ופרדיננד עולים לעומק המגרש. וולבס הסתגרו בתוך הרחבה עוד ועוד ואז זה קורה. יונייטד תקפה 3 פעמים בתוספת הזמן. הרננדז משך ימינה והגביה פעמיים למרכז הרחבה. ההגנה הסתדרה נהדר. בפעם השלישית היה זה פארק שכנראה הבין שכולם ברחבה מחכים להגבהה, כתומים כאדומים. אז הוא שיחק אותה נאני ויונייטד נשמה לרווחה.
מה נזכור? משבוע לשבוע אני סקרן יותר ויותר לגבי הרננדז. הערב למרות משחק לא גדול, ניכר שהוא שחקן שמשחק הרבה עם הראש למעלה, משתדל לבחור באופצייה הטובה ביותר.
מה נשכח? עד הדקה ה 80 לא שמעתי את הקהל. נכון שתנועת המחאה נגד הגלייזרים בשיאה אך בזמנים קשים עמוד לצד קבוצתך.
יונייטד שוב 4-4-1-1 כמו נגד בורסאספור בצ'מפיונס כאשר שעות ספורות לפני המשחק התברר שאואן הארגריבס, אחרי שנתיים וחצי בחוץ, נמצא ב 11 הראשונים למשחק. הארגריבס משובץ באגף ימין כאשר את הרול של השחקן מאחורי החלוץ ממלא אוברטן המוכשר. במרכז הקישור אושיי ופלטשר כדי לשמור את סקולס לדרבי ברביעי הקרוב.
5 דקות על המגרש ושריר הירך האחורי של רגל שמאל בוגד בהארגריבס. עוד לא הספקנו לראות באיזה כושר הוא נמצא, והוא מוחלף לקול תשואות הקהל. קורע לב. הארגריבס שיחק בפעם האחרונה בגמר הצ'מפיונס של 2008 במוסקבה ומאז לא ראה דשא. למרבה האירוניה, מדובר ב 777 ימים. הקזינו של החיים לא מאיר פנים לאנגלי שכבר נושק לגיל 30. נסיים את פרק הנומרולוגיה היום, 6 בנובמבר, לפני 24(!) שנים. אלכס פרגוסון מחליף את רון אטקינסון כשיונייטד במקום הלפני אחרון בטבלה ומסיים את עונת 86-87 במקום ה 11.
חצי שעה של כדורגל ומתפתח נתון בעייתי, וולבס מחזיקה יותר בכדור. הפתרון של פרגוסון הוא להחליף בין אוברטן לפארק, ושפארק יהיה האיש של יונייטד מתחת להרננדז. צריך להבין שג'ון אושיי לצד פלטשר במרכז הקישור במקום סקולס יוצר שתי בעיות. האחת, חסר האיש שמאפשר את העברת כובד המשחק ל 30 המטר האחרונים של המגרש. איך סקולס עושה זאת? הוא פשוט יודע להסתדר לבדו עם הכדור. שנית, כיוון שאין מוסר מחונן או שחקן טכני כמו סקולס במרכז, נפגעה קשות גיחת המגינים קדימה, שיוצרת עיבוי של שחקנים ברחבה.
אני מניח שלפלטשר היה משחק לא פשוט לצידו של אושיי, היה לו קשה לצאת קדימה והוא עשה זאת מעט מאוד, משאיר את ניהול המשחק בידי פארק. לקראת סיום המחצית פלטשר יוצא קדימה באחת מגיחותיו הבודדות ומייצר התקפה בסיומה פארק, מבצע נהדר את הוראותיו של הסר, וכובש.
המחצית השנייה הייתה במה לשני המאמנים הוותיקים להציג את משנתם בנוגע להתפתחויותיו של המשחק. וולבס שיחקה חלש להחריד, לא החזיקה בכדור ואם לא קארל הנרי במרכז הקישור תופס יום, היינו רואים 2-3 שערים ברשת הזאבים. מיק מקארתי הולך על כל הקופה ומכניס שני חלוצים ועובר ל 4-3-3 מובהק. מה כבר יכול להיות? הוא שואל את עצמו. לבחור יש ביצים. התעוזה הזו משתלמת, לא ייאמן, תוך דקה כשאיבנקס-בלייק שדווקא היה שד אדום קובר את השוויון.
לרגע לא חשבתי שהסר הוותיק ייצא פראייר והוא שולף את סקולס ומאקדה בניסיון להכריע את המשחק. קצב מצויין נהיה למשחק בדקות האלה. יונייטד שולחת כלים כבדים להתקפה, וולבס עם שלושה חלוצים מנסה לעקוץ. כשהכל נראה גמור, דקה לפני סיום תוספת הזמן פארק בנחישות אופיינית עובר שני מגינים תוך הסתננות לרחבה ובועט בשמאל לפינה הקרובה.
זה אקורד הסיום, אך קדמו לו דקות מעניינות מאוד מבחינת היונייטד. החל מהדקה ה 80 השחקנים של מנצ'סטר החליטו שהם מנצחים את המשחק. וולבס עם שלושה חלוצים כלל לא היו יכולים לחשוב על התקפה. המערך של יונייטד הסתובב סביב הרחבה כשהשחקנים מחליפים מיקומים בנחישות ובחיוניות. רוצים לנצח. פלטשר מנסה לחדור מהמרכז עם כדורי עומק (כשסקולס לצידו הוא לא חושש), בראון ואברה חזק בחצי המגרש של וולבס ואפילו וידיץ' ופרדיננד עולים לעומק המגרש. וולבס הסתגרו בתוך הרחבה עוד ועוד ואז זה קורה. יונייטד תקפה 3 פעמים בתוספת הזמן. הרננדז משך ימינה והגביה פעמיים למרכז הרחבה. ההגנה הסתדרה נהדר. בפעם השלישית היה זה פארק שכנראה הבין שכולם ברחבה מחכים להגבהה, כתומים כאדומים. אז הוא שיחק אותה נאני ויונייטד נשמה לרווחה.
מה נזכור? משבוע לשבוע אני סקרן יותר ויותר לגבי הרננדז. הערב למרות משחק לא גדול, ניכר שהוא שחקן שמשחק הרבה עם הראש למעלה, משתדל לבחור באופצייה הטובה ביותר.
מה נשכח? עד הדקה ה 80 לא שמעתי את הקהל. נכון שתנועת המחאה נגד הגלייזרים בשיאה אך בזמנים קשים עמוד לצד קבוצתך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה